הֵבֵאתִי הַבַּיְתָה זִקִּית
וְכָעֵת
אֲנִי עַל כָּךְ קְצָת מִתְחָרֵט.
בַּהַתְחָלָה,
עַד כַּמָּה
שֶׁשַּׂמְתִּי לֵב,
הִיא
הִשְׁתַּלְּבָה
מַמָּשׁ הֵיטֵב.
אֲבָל מֵאָז
הִיא בְּהֶחְלֵט הִשְׁתַּנְּתָה,
כְּבַר שְׁבוּעַיִם שְׁלֵמִים
לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ.
הַשיר הַהוּמוֹרִיסְטִי הזה עוסק, כמובן, בִּתְכוּנָתה הידועה ביותר של הזיקית — יכולֶת ההִסְתַווּת שלה. אומנם היא פועלת על פי טִבְעה, אך בְּכך גם מַקְשָה על המטפל בה. התִחְכּוּם של השיר קשור בָּרמזים העדינים על היכולֶת של הזיקית להִשתַלֵב בִּסביבתה שמְאַפשֶרת לה בְּסופו של דבר להֵיעָלם לגמרי. כך ההַסְוָואה הופֶכת לְסוג של קסם. הֶיבֵּט נוסף של ההומור בַּשיר קשור בִּבחירת המילים וּבַנִימָה הלֹא מוּדגֶשת בִּמְכוּוָן שֶבּה הדברים נֶאמרים. וכך הִסְתַווּתָה המושלמת של הזיקית מעלָה בַּדוֹבֵר סְפֵקוֹת: האִם היה נבון מִצידו לִבחור דווקא בה לְחַיית המחמד שלו?
כָּתַב: לִיאוֹר שְטֶרְנְבֵּרְג
האם תוכלו למצוא את שש הזיקיות המסתתרות באיור?
