הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  14/12/2017 
 
הופיע גיליון 208
 בנושא גבורה



הרפתקאותיו של רימורן
מאת: איתמר וייל בן 11, תאריך:11/11/2012
פרק ראשון - התחלת ההרפתקה

רימורן היה לבדו ביער הירקרק. עצי האורן שהשילו מחטים רבים כבר מזמן היו עם אצטרובלים רבים. הוא עמד לבדו בתוך הסבך הקוצני מעט, בעודו סוקר בעניין את השטח בחיפוש אחר בעל חיים שייפול שלל לקשתו הארוכה.

רימורן היה אלף צעיר יחסית, בן 43 (14 וחצי בשנות אלף) והיה יחסית גבוה לגילו. שיערו הארוך מעט נאסף במעין צמה על גבו. עור פניו, זרועותיו ורגליו היו מעט שזופים כתוצאה מחשיפה לשמש. הוא היה חסון כתוצאה מאימונים ועיניו היו בגוון כחלחל. הוא היה אחד הצלפים והקשתים הטובים ביותר בכפרו, שהיה כפר שיתופי של אלפים, בני אדם וגמדים.

לא תמיד השילוב גרם לדברים טובים והיה הגורם העיקרי של מריבות שאירעו לעיתים קרובות בין בעלי השליטה בכפר. הוא נולד לשני הורים אלפים צעירים שעדיין היו חיים בכפר בתפקידים מכובדים. הוא היה יחסית מתבודד בניגוד לחבריו שהעדיפו לפטפט עם הגזעים האחרים בעוד הוא יושב ומתאמן בחץ וקשת.

הוא לא היה כזה טוב בסיף (החרב תמיד הייתה כבדה מדי), ולא הצליח הרבה בציור (הוא תמיד פספס וכשהתבקש לצייר דרקון יצאה לו מעין לטאה ארנביית עם עיניים שהיוו שליש מכל הציור, והאש שהייתה אמורה להתפרץ מפיו של הדרקון הייתה נראית כמו מחית גזר שהדרקון מקיא. ורימורן שנא מחית גזר.)

הכפר היה כפר ממוצע באוכלוסייתו (2500 אנשים בסך הכל) ורוב בתיו היו מורכבים מערבוב משונה בין טיט, אבן ועץ מגולף, או במקרה של הגמדים, 100 אחוז ברזל (אלא אם כן הם היו חוצבים את בתיהם בהר הקרוב, דבר שאירע פעמים רבות).

הייתה בו מועצת כפר וגם מעין בית ספר שבו למדו הילדים כל דבר שיכל הכפר להעניק (מחציבת ועיצוב מתכות שהגמדים העניקו עד לירייה בחץ וקשת שהאלפים לימדו). הייתה גם נפחייה משותפת של כל הכפר, חנות מצרכים זעירה, ואוסף בקתות שבהן היו עסקים שונים ומגוונים. הכפר היה סמוך ליער שבו היה כרגע רימורן.

הוא ידע לרכוב על סוס באופן יחסית לא רע. בינתיים הוא היה עסוק בציד. עיניו החדות סרקו את הסבך שמולו בחיפוש אחר תנועה תמימה שתסגיר חיה וכך הוא יוכל לצוד אותה. עיניו קלטו לפתע תנועה. הוא מתח את הקשת ואז הוריד אותה באכזבה למטה. זו היתה ארנבת שלא היה שווה לבזבז עליה חץ טוב.

הוא חיכה עוד כמה דקות ואז כשעמד לעזוב את הציד שמע לפתע רחש של רגל דורכת על עלים. הוא נדרך מיד. אל השטח פסע לפתע צבי צעיר שקרניו היו בראשית צמיחתם. הוא מתח לאט לאט את הקשת ושחרר. החץ פגע בדייקנות קטלנית בצווארו של הצבי. רימורן רצה לגרום כמה שפחות כאב וסבל לחיות.
תגובות לכתבה