הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  14/12/2017 
 
הופיע גיליון 208
 בנושא גבורה



ממלכת לבן
מאת: רחל שפרנסקי בת 9.5, תאריך:16/7/2012
איזה נס קרה

פעם אחת, לפני שנים רבות חיה ילדה בכפר, ושמה ציפורה. היה לה אח ששמו תום, שניהם היו יתומים. יום אחד שתי מכשפות רכובות על כרכרות רתומות דובי קוטב, חטפו אותו לממלכת לבן, הנמצאת אי שם בקוטב הצפוני. בממלכה שלט מלך רשע, שבעצם היה דב קוטב. את תום כלאו במרתף הארמון. ציפורה אחותו של תום, ידעה שאחיה נחטף בידיהן של המכשפות.

היא ידעה שתום נמצא מאוד רחוק בקוטב הצפוני וניסתה לשוט לשם בסירה, בדרך פגשה איש זר, שהיה די נחמד אליה. היה לו שיער שיבה והוא לבש מעיל אפור ומכנסיים שחורים. יחדיו הם נכנסו לארמון המלך הרשע, כשהם נכנסו האיש הזה אמר: "זהו, אינני יכול עוד לעזור לך", אז ציפורה נאלצה ללכת למלך לבד.

בדרך למלך ניצבו פנסים. כשהגיעה למלך, עמדה מולו, והמלך אמר: "מה את עושה ילדה? תלכי מכאן או שאעביד אותך כל ימי חייך!". ציפורה ברחה למרתפו של הארמון שבו נכלא תום. ציפורה ראתה את תום, ואמרה: "תום, ברח מהר, ואל תחזור לכאן לעולם!" תום פתח את דלת המרתף, ורץ. אחריו רצו עוד ילדים שנחטפו על ידי המכשפות מבית היתומים. הם ברחו מהארמון. "איך נגיע לבית היתומים?", הם שאלו את עצמם.

לפתע הם ראו מולם אלפי פגסוסים לבנים. הם עלו עליהם והמריאו. לילדים לא היה מה להגיד מרוב התרגשות. הם המשיכו לעוף עד שנחתו ליד שדה חיטה שלידו היה מבנה הדומה מאוד לבית היתומים שבו גרו. הילדים חשבו שזהו בית היתומים ונכנסו לתוכו.

לפתע, המבנה הפך ללגונות בנות הים. הילדים מאוד התאכזבו. בנות הים היו מספיק חכמות כדי לדעת שהילדים מאוד מאוכזבים. "אתם בטח מאוד מאוכזבים שלא מצאתם את בית היתומים" אמרה אחת מבנות הים. "איך את יודעת שבאנו מבית היתומים?", שאל אחד הילדים. "כי שמעתי על הסיפור שלכם", אמרה אחת מבנות הים, וחייכה אליהם חיוך קטן. "ואם אתם רוצים לחזור לבית היתומים, אז תגידו, אין כמו בבית!", אמרה אחת מבנות הים וחייכה אליהם שוב. כל הילדים אמרו "אין כמו בבית!" במקהלה ומצאו את עצמם בבית היתומים.

סוף טוב, הכל טוב!
תגובות לכתבה