הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  29/04/2017 
 
הופיע גיליון 201
 בנושא חתולים



הנמלה וגרגר הסוכר
מאת: ברוך תור-רז , תאריך:15/4/2012
סיפור

בוקר אחד תעתה נמלה בדרכה והגיעה לפתח רחב מאוד, שאפילו מאה נמלים יכלו להכנס בעדו בבת אחת.

חצתה הנמלה את הפתח הרחב ומצאה עצמה בשדה נקי וחלק. לא היו בו גבעולים החוסמים את המעברים, לא אבנים, עלים יבשים, בורות ושלוליות - אפילו גרגרי חול לא היו בשדה המוזר הזה! נוח היה לפסוע קדימה ולצדדים, להסתובב אחרונית, ימינה ושמאלה!

"מה טוב כאן", לחשה הנמלה בהתפעלות, "כמה קלים היו חיינו, אילו היו כל השדות דומים לשדה הזה!"
פתאום הגיעה אל גבעול חום. הנמלה טפסה ועלתה בקלות מעלה-מעלה, עד לשדה של פרורים לבנים. טעמה הנמלה את אחד הפרורים בזהירות רבה. מתוק היה. אף פעם לא מצאה גרעין טעים כל כך.

"עלי להביא לחברותי גרגר לבן ומתוק ולספר להן על השדה החדש שגיליתי", החליטה הנמלה. היא אחזה גרגר אחד בלסתותיה, ירדה ויצאה דרך הפתח הרחב החוצה. משאה היה קל והיא הרגישה עצמה מלאת מרץ והתלהבות.

מהרה הנמלה עם שללה, מפלסת דרכה בין גבעולים, בורות וזלזלים. פתאום התחיל לרדת גשם. טיפה טפטפה על הנמלה, ועוד טיפה, ועוד אחת, וגרגר הסוכר נמס ונעלם כלא היה!

נעצרה הנמלה מבולבלת באמצע השדה. היכן הגרגר המתוק? לאן נעלם? נכנסה הנמל המאוכזבת לקן וסיפרה את הקורות אותה למלכת הנמלים. המלכה הקשיבה לסיפור, העבירה אחת מרגליה על מחושיה ואמרה:

"נמלה פתיה, טיפשה היית להאמין כי גרגר סוכר שוה יותר מן הגרעינים והזרעים אנו אוספות בשדה!"
תגובות לכתבה