הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  26/07/2017 
 
הופיע גיליון 204
 בנושא הפתעה



משחק הדורות
מאת: עילי וייגל בן 11, תאריך:29/3/2011
פרק 11

"זרדור ?" שאלו אראגון וסורדי. "אתם הולכים למות..." אמר זרדור. "מי זה זרדור?!" שאלו אראגון וסורדי את הענק הגדול. "זה מישהו שנלחמתי איתו לפני... אהה!!" אמר הענק הגדול, "אני לא כל-כך יודע מתי זה אהה!!" אמר אראגון. פתאום, העיניים של זרדור זהרו בזוהר אדום, וירו קרן אור חמה. "אהה!!" צעק אראגון, קרן האור פגעה לו בול בחזה, איפה שהיה הקמע! סורדי התעצבן, וזרק את הגרזן כמו בומרנג, בזמן התעופה, הגרזן זהר בזוהר כחול, אבל אז... זרדור התחמק, "אהה! פספסת! אוהו!" - הגרזן חזר לאחור, ופגע בעורף של זרדור! הענק הגדול קם, והצמיד את הידיים, לאחר-מכן, הוא הניף את היד השמאלית אחורה ואת הימנית קדימה, ואז, במהירות, החליף בין הידיים, וירה מהיד השמאלית שלו אש לבנה! זהו בדיוק המהלך שמאסטר יושי עשה כשנלחם נגד אופל!

האש פגעה בליבו של זרדור, עיניו נעצמו, והוא העלה עשן. "בואו ניניי, עבודתנו כאן, הסתיימה..." אבל אז, זרדור קם, וירה קוצים מורעלים לעבר הענק הגדול, "לא!" זעק אראגון, הקוצים פגעו באראגון והוא התמוטט על הרצפה ומת. בינתיים בטירה של ז'ארתורו, "מה אתה רוצה ממני איש זר? ולמה הצלת את חיי? "אמר גאנדאלף לסראון, "שקט! אסור שהלורד ישמע אותנו!" אמר סראון, "חשבתי שז'ארתורו הוא מלך!" "טוב... אתה יודע, הוא באמת מלך... אבל, ככה זה יותר מגניב לקרוא לו, תחשוב על

זה: "הלורד!" "בסדר,בסדר !, אז... למה הצלת אותי ?" "אני לא יכול להגיד לך עכשיו, אבל לי, ולאראגון... יש משהו במשותף..." "טוב..." "רגע! שקט! השומרים מגיעים! אל תעשה תנועות פתאומיות!". "סראון! אדוני! הגיעה השעה לפגישה בחדר המלחמה אדוני, סראון אדוני!" אמר אחד השומרים בחדר, "אני כבר בא!" אמר סראון, "אני חייב ללכת, כשאני אחזור, אביא לך מידע על המלחמה הגדולה!" לחש סראון. ביינתים..."אל תדאג! יש עוד סיכוי שנצליח לרפא אותו בעולם הרוחות!".

הענק הגדול סובב את ידיו, ויצר עמוד אוויר, שמשך אותם למעלה אל עולם הרוחות. שם הענק הגדול פגש יצור שמימי וזוהר, והתחיל לדבר איתו: "הענק הגדול, אני מופתע... מדוע אתה כאן? הרי אתה הוא בן אל מוות," "גורדי... מזמן לא התראנו..." אמר הענק הגדול בשנאה, "ומה עושים אתך שני... בני-תמותה מטופשים?! האינך יודע שאינני מסכים לארח יצורים כה..." "אתה צריך לכבד אותם גורדי, אתה עדיין מכניס נשמות בני תמותה, זה שאתה מקנא בהם לא אומר שעליך לשנוא ולתעב אותם, אחרי הכול אחד מהם הציל את חייך!" "אהם..." גיחך גורדי בציניות... "בכל אופן... בכדי להיכנס... עליך להגיד את הסיסמא... מי הוא היושב על גן התפוחים?" "אחד שאת חייו עבר, ואת סודם הבין..." "ומה היו הם סודותיו של האחד?" "לכבד את האחר, ולהבין את מעשיו..." "ברוכים הבאים... לעולם הרוחות..." אמר גורדי, במילותיו הנאות... אבל אז... כשהענק הגדול וסורדי סוף-סוף נכנסו, הם ראו את... הדלת למעבר המתים... ומעליה... שורות של סימנים: ^%#^%$# המשך יבוא...
תגובות לכתבה