הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  25/09/2017 
 
הופיע גיליון 206
 בנושא קצה



”היא עוזבת את הבית” (חלק ה’)
מאת: עידית בורלא בת 12, תאריך:20/6/2010
העולם שמתחת

באותו הזמן, במטוס השני שטס לאוסטריה:
באותו המטוס שרינגו טס בו, מישל טסה גם היא. פתאום, מישל הבינה שישנה פצצה על המטוס, היה פיצוץ ולפתע נפתח החלון, ומישל הבינה שזהו הסיכוי היחיד שלה להינצל מהתרסקות נוראה של המטוס לתוך האוקיינוס. מישל קפצה מהחלון. היא הייתה מספיק קטנה ונמוכה בשביל לקפץ. היא לא הבינה לאן, היא פשוט "עפה" לה בשמיים כמו ציפור בכיוון לקרקע.

היא הרגישה את כל הרוח ושיערה פשוט ריחף בשמיים.

היא נכנסה לתוך המים.

פתאום מישל קלטה אזור מוזר.
כחול כזה, כחול זוהר כזה.

כשהיא הגיע רשמית לקרקע היא קלטה שהיא נחתה על זוג רגליה.

כשהיא הסתכלה לקרקע בו היא עומדת, היא הבחינה שהיא לא עומדת על כלום. היא נגעה ברצפה, והבינה שזה גם לא זכוכית שקופה. מישל לא עומדת על כלום. היא סתם עומדת על שום דבר. כשהסתכלה סביבה היא ראתה אזור מלא כחול זוהר כזה.

כשהסתכלה למעלה, היא ראתה שחור וכוכבים ועננים. וראתה מסביבה מעיינות כחולים עם אדים שקופים. היא לא הבינה דבר, והיא פשוט הלכה. עניין אותה מאוד לדעת איפה היא נמצאת. פתאום היא ראתה מכונית אדומה נוסעת שאין בה אף אחד. היא המשיכה ללכת, וראתה סוכריות הולכות. כמו מושבת נמלים. היא המשיכה ללכת, ואז ראתה מין שואב אבק ששאב בטעות את עצמו.

ואז ראתה גמד קוטף פטריות. הגמד היה בגודל של רמקול של מחשב. עם כובע סגול ועם סרט ירוק עם נקודות לבנות. הוא היה "שמן – צ'יק" והיא ניסתה לשאול אותה הרבה שאלות.

"איפה אני?"

"מה קורה כאן?..."

"איך הגעתי לכאן?..."



"מי אתה?..."

אבל נראה שהגמד היה עייף מאוד.
הוא פיהק פיהוק קטן והלך לישון ליד ה-"עץ" הקרוב.
ה- “עץ" הזה היה מין רצועה ארוכה עבה עם הרבה עלים ורודים. דווקא יפה.

פתאום מישל קלטה שיש חור שחור מתחת לפני רגליה.

"או-או...."





תגובות לכתבה
1.דיי, תמשיכי
 ליאור (שם בדוי) בת 11 (25/11/2012, 15:27:03)