הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  27/05/2017 
 
הופיע גיליון 201
 בנושא חתולים



עץ השיקמה הזקן
מאת: נועם רמון בת 9, תאריך:30/4/2010
המאבק של הילדים והילדות

לפני שנה, ביום אחד אחרי הצהריים, שמעתי מן רעש כזה: טררר, טררר, טררר, טררר... זה היה רעש מפחיד ומוזר, המשכתי לשחק והתעלמתי מהרעש. אחרי חמש דקות, כשהרעש לא הפסיק, יצאתי החוצה ולא ראיתי מי עשה את הרעש הזה אבל כן שמעתי שהוא הגיע מהכיוון של עץ השקמה העבה, הזקן והגדול, שכל הילדים וגם אני אהבנו לטפס ולשחק עליו.

הלכתי בכיוון הרעש לעץ השקמה, כמו שחשבתי, וראיתי ארבעה גברים חסונים ושריריים מנסרים את עץ השקמה! רצתי ממש מהר, ונראה לי שאם המורה לספורט היה רואה אותי רץ ככה, הוא היה אומר שאני משתפר מאוד וכמה שזה מצוין! אבל הוא לא היה שם והמשכתי לרוץ. כשהגעתי לעץ טיפסתי לצמרת שלו, והחזקתי את הגזע טוב טוב כי הגברים שהיו למטה לא שמו לב אלי, ורק אחרי כמה שניות הם הבחינו בי. כשהם ראו אותי הם אמרו: "ילד, רד מהעץ, זה מסוכן ואנחנו כורתים את העץ, אז תיזהר!", אבל אני לא ירדתי ואמרתי: "אתם לא תכרתו את העץ! אני וחברי אוהבים לשחק עליו, ולא נוותר!", לא רציתי להניח להם לכרות את העץ שעליו שיחקתי ואני עדיין משחק עליו עם חברי.

הגברים החלו לצעוק שאני ארד, ושאני בטח לא רוצה שהם יורידו אותי בכוח מהעץ. הם גם איימו שהם יתקשרו למשטרה, אבל ידעתי שהם לא יעשו את זה. בעקשות הרעש הגיעו עוד הרבה ילדים מהשכונה שגם אהבו מאוד לשחק ולטפס על העץ כמוני. הגיעו גם הורים שחלק מהם היו בצד של אלו שרצו לכרות את העץ, כי כמו שהבנתי רצו לכרות אותו כדי לבנות שכונה חדשה בדיוק במקום של העץ. חלק מההורים לעומת זאת היו נגד הכריתה של העץ, כי חלקם שיחקו עליו בעצמם. כמה מהילדים עלו על העץ כדי שלא יכרתו אותו וכמה הלכו להביא עוד ילדים ומבוגרים שיתמכו ברצונם לשמור על העץ.

לבסוף, היו כ-45 ילדים על העץ כי הוא היה מאד גדול ורחב. עשרה ילדים שלא היו טובים בטיפוס על עצים והלכו לחפש עוד ילדים נוספים. אחד מהצעירים ששיחק וטיפס על העץ בילדותו עלה על העץ יחד עם הילדים, הוא היה מלא מרץ , וארגן שכל הורה ידאג לילדו ויביא לו שמיכות ואוכל וידאג לו. ואכן, כל הורה תרם את חלקו למאבק והביא שמיכות וארוחת ערב לילדיו. אחד הילדים הקטנים, הצעיר שקוראים לו דוד, הקריא סיפור ודאג שהם ילכו לישון מוקדם. הילדים הגדולים הלכו לישון מאוחר יותר. כל הילדים ישנו ליד העץ בלילה. הגברים שרצו לכרות את העץ חשבו שאם הם יבואו בלילה לא יהיה אף אחד בסביבתו של העץ, וכך עשו-הם הגיעו בלילה לכרות את העץ.

ברגע שראו הילדים את הגברים הם העירו אחד את השני וטיפסו על העץ. לאחר כמה זמן הגברים הבינו שאין להם סיכוי להצליח במשימה והלכו. למחרת, בא ראש העיר וראה עד כמה חשוב העץ לילדים, וכיצד צעיר אחד עוזר להם, ואיך ההורים דואגים להם ומביאים אוכל, שמיכות ומשחקים לילדיהם. כשראה זאת זה הוא הבין ללבם של הילדים והחליט להקים את השכונה החדשה במקום אחר. הוא גם הבטיח שכל עוד הוא ראש העיר לא יכרתו את עץ השקמה. לאחר הנאום של ראש העיר מאוד התרגשתי ושמחתי. ידעתי שראש העיר צעיר (כי אימא אמרה לי), ולכן לא יצא לגמלאות בקרוב, והוא גם איש טוב ולכן לא יפוטר במהרה.
תגובות לכתבה