הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  29/04/2017 
 
הופיע גיליון 201
 בנושא חתולים



יומנה של לילי (חלק ד’)
מאת: ענבל שחם בת 10 וחצי, תאריך:24/3/2010
מעולם לא היה לי אח קטן

"אני בהריון!" אמרה אמא שלי. "יששש!" אמרתי. מעולם לא היה לי אח קטן. אחרי החופש אני ומאי דיברנו בהפסקת בית הספר. "יקראו לה סיגל, היא תהיה בלונדינית עם עיינים כחולות והיא תשיר נהדר, היא תהיה חמודה ונחמדה ותעזור לי בכל דבר והיא תעריץ אותי ממש!" אמרתי למאי. "איך את יודעת בכלל שזו תהיה בת?" היא שאלה. חכמה שכמותה. "ככה בא לי!" השבתי לה. "את באה ללונה פארק היום?" היא שאלה. "כן, ברור", השבתי לה.

"פליייז! אמא! כבר אמרתי להם שאני באה! תארי לך איזה פשלה זה יהיה!" אמרתי לאמא. "לא אכפת לי שתהיי חנונית, כל עוד תהיי הבת שלי", אמא אמרה. מילים של אימהות. "פליייז! אני לא אהיה חברה של מאי אם אני אהיה חנונית, ואת לא תיפגשי יותר עם דפנה!" אמרתי, וזה שכנע אותה. דפנה היא אמא של מאי, והחברה הכי טובה של אמא שלי. תארו לעצמכם מה היא תרגיש את היא לא תפגוש יותר את דפנה! "אבל אל תעלי לרכבת השדים או למתקנים דומים!" אמרה אימי. מובן שרכבת השדים היה המתקן הראשון שרציתי לעלות עליו.
תגובות לכתבה