הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  23/11/2017 
 
הופיע גיליון 208
 בנושא גבורה



יומנה של לילי (חלק ג’)
מאת: ענבל שחם בת 10 וחצי, תאריך:24/3/2010
ההמשך לו חיכיתם

חזרנו מחו"ל. מאי נורא נהנתה. כשחזרנו, שני חיכתה לנו בפתח ביתה של מאי ואמרה: "נמאס לי ממיטנס! קחו אותה בחזרה!" אז אמרתי למאי: "לא נראה לי שזה רעיון טוב שתאמצו כלב. תיקחו אוגר, או ארנב, או טווס, רק לא כלב." שכחתי לספר שבחו"ל מאי סיפרה לנו שהיא רוצה כלב, אבל הוריה לא מרשים לה.

לקחתי את מיטנס בידיים והיא ליקקה אותי. "התגעגעתי אלייך, חמודה", אמרתי לה. הושבתי אותה בסלסילת חתולים (היא אוהבת לנוח בזה, נכון מוזר?) והלכתי לאריאל ולתומר, ששיחקו עם ויולה ועם בולט.קשרתי את ויולה ברצועה, ובולט התחיל לילל. "מה קרה, בולט חמוד, אתה רוצה גם?" שאלתי אותו. הוא קפץ עליי וליקק אותי. "כנראה שכן", אמרתי, והוספתי: "יש לך מזל שקניתי לך בחו"ל רצועה לגורים", אמרתי לו. קשרתי גם אותו והלכנו הביתה.

"לילי! לי---לי!" התעוררתי למחרת, ביום הראשון של חופש פסח, לקול קריאות אימי. "יש לי שתיי בשורות בשבילך!!!" טוב, אמא, אני כבר באה!" קראתי בעייפות. ירדתי למטה. "הבשורה הראשונה", אמרה אימי, "יש לי את הדי.וי.די של טקס פסח בבית הספר שלך", היא הוסיפה. "יששש! בא לי לראות---" אמרתי. "ששש, תהיי בשקט, אבא ישן", אמרה אמא. היא הדליקה את הדי.וי.די והכניסה את הדיסק. כשגמרנו לראות, אמרתי: "איזה קטע היה הכי יפה?" "שלך", אמרה אימי. "לדעתי של דור", אמרתי, "איך בן יכול לעשות שפגט???" "הבשורה השנייה", פתחה אימי, "קשורה במאמץ רב, אך אי אפשר להתחרט. יש בה גם דברים טובים, וגם דברים רעים. והכי חשוב--- "היא הפסיקה לשנייה לדבר, "היא מאוד דומה לך." "מה היא?" שאלתי ברצון רב לדעת. המשך יבוא...
תגובות לכתבה