הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  26/04/2017 
 
הופיע גיליון 201
 בנושא חתולים



הכנפיים של יעל
מאת: שיר סימון בת 12, תאריך:12/7/2009
סיפור על פיה

יעל קמה לעוד בוקר קסום ונפלא בשדה הפיות. יעל ידועה בכל שדה הפיות בגלל הכנפיים היפיפיות שלה: כנפי פרפר גדולות וצבעוניות! היא התמתחה, קמה, צחצחה את השיניים הלבנות שלה, והתלבטה מה ללבוש: את השמלה האדומה, או את הכחולה? בסוף בחרה בשמלה האדומה. אז היא אכלה ארוחת בוקר של עוגיות שמחה ושתתה כוס גדולה של צחוק, ארוחת הבוקר שתמיד שיפרה לה את מצב הרוח ויצאה מהחיננית הצהובה שלה. פתאום ראתה את הדר ושרון יושבות על ורד גדול וריחני והתיישבה לידן. "תגידו, ראיתן את הכנפיים היפיפיות שלי?" שאלה אותן יעל, "ראינו, אבל אנחנו תמיד מדברות על הכנפיים שלך, הפעם אנחנו צריכות לדבר על דברים חשובים!" אמרה הדר. "יותר מהכנפיים שלי?" שאלה יעל, "אבל אין דבר יותר חשוב מהכנפיים שלי! הכנפיים שלי הן הדבר הכי חשוב בעולם!" אמרה ונפנפה בכנפיה כדי להמחיש. "לא, הן לא! ואם תפסיקי לדבר כל הזמן רק על הכנפיים שלך תראי שיש עוד דברים בעולם חוץ מהן! הרקפת מרכינה שוב את הראש! זה פשוט נורא!" אמרה שרון בכעס. "איזה חוצפניות! אלך לדבר עם פיות אחרות, שכן אוהבות את הכנפיים היפיפיות שלי!" אמרה יעל ועפה. אז ראתה את שיר שהזמינה אותה לביתה, אבל רק לכמה דקות, כי היא צריכה להוציא את עוגת הסלחנות מהתנור ולתת אותה ליערה וטל שרבו. וכמובן שברגע שהשתיים נכנסו לביתה של שיר התחילה יעל להשוויץ בכנפיה. ויעל דיברה על כנפיה כל כך הרבה, שעוגת הסלחנות נשרפה! "אוי לי!" אמרה שיר, "איך אוכל להשלים בין יערה וטל עכשיו, שהעוגה נשרפה? עד שאספיק להכין אחת חדשה יגיע הלילה, וקבעתי איתן בחמש!". "לא נורא!" אמרה יעל, "עוגות יש הרבה, אבל כנפיים צבעוניות כמו שלי יש רק זוג אחד!". "איך את יכולה לדבר על הכנפיים שלך שיערה וטל רבות ואין לי עוגת סלחנות בשבילן?" שאלה שיר. "איך את מעזה, להגיד דבר כזה? אם את מתנהגת ככה אלך ואמצא פיות אחרות, שכן אוהבות את הכנפיים הצבעוניות שלי!" אמרה יעל ועפה מהפרח בו גרה שיר. אז ראתה את דנה הולכת עצובה. "מה קרה?" שאלה יעל, "הפרח שלי נובל, אז אני עוברת משדה הפיות לעיר הקסם! אני לא מאמינה שאני לא אוכל לשחק יותר עם כולכן! נכון שזה נורא?" אמרה דנה ויעל אמרה: "נכון, אבל הרבה יותר נחמד לדבר על הכנפיים הגדולות שלי!". "נו באמת, את כל הזמן מדברת על הכנפיים שלך. רק מהן אכפת לך! ומה איתי? מה אם כל השאר? כולנו לא חשובות?" שאלה דנה. "אתן חשובות, אבל לא כמו הכנפיים שלי!" אמרה יעל. "יבוא היום שבו הכנפיים שלך כבר לא יהיו כל כך יפות, זה קורה לכולן, ואז את תצטערי שלא נשארו לך חברות!" אמרה דנה בכעס. "ככה את חושבת? אז אני אלך הביתה, כי כבר מאוחר, ובבוקר אחפש פיות אחרות, שכן אוהבות את הכנפיים הגדולות שלי!" אמרה יעל ועפה לביתה. בבוקר יעל התעוררה בתחושה מוזרה. היא התמתחה, קמה, צחצחה שיניים, והתלבטה מה ללבוש: את השמלה הירוקה, או את הצהובה? כשלבשה לבסוף את השמלה הירוקה הסתכלה במראה וגילתה דבר נורא: הכנפיים היפיפיות, הצבעוניות והגדולות שלה נעלמו! היא אכלה ארוחת בוקר של עוגיות שמחה ושתתה כוס גדולה של צחוק, אבל אפילו ארוחת הבוקר הזו לא שיפרה לה את מצב הרוח! היא ירדה מהחיננית שלה וגילתה את הדר ושרון יושבות על הדשא. "תשמעו דבר נורא-הבוקר קמתי וגיליתי שאיבדתי את הכנפיים שלי!" אמרה יעל והתיישבה לידן. "אנחנו נעזור לך לחפש אותן, אבל קודם אנחנו צריכות לדבר על דברים חשובים!" אמרה הדר. "מה חשוב יותר מזה שאיבדתי את הכנפיים שלי?" שאלה יעל. "הרקפת מרכינה שוב את הראש! את לא זוכרת כמה זמן לקח לנו לשכנע אותה להרים אותו?" אמרה שרון. "מה אומרת מי שגרה בה?" שאלה יעל והדר ענתה לה: "אף אחת לא גרה בה. "אז יכול להיות שבגלל זה היא מדוכאת!" אמרה יעל. "את יודעת, יכול להיות שכן! איך לא חשבנו על זה? את כל כך חכמה, אולי עדיף שתישארי ככה בלי הכנפיים!" אמרה שרון. "איזה חוצפניות! אלך לדבר עם פיות אחרות, שיעזרו לי למצוא את הכנפיים שלי!" אמרה יעל ועזבה. אז ראתה את שיר שהזמינה אותה לביתה, אבל רק לכמה דקות, כי היא צריכה לאפות עוגת סלחנות חדשה, ומיד אחר כך תעזור לה לחפש את הכנפיים שאיבדה. "אולי אני יכולה לעזור לך להכין אותה?" שאלה יעל. "ברור שכן!" אמרה שיר, והן התחילו לאפות. ולבסוף העוגה יצאה טעימה כל כך, שעל הביס הראשון ממנה יערה וטל השלימו, והשאירו ליעל ולשיר את כל העוגה הטעימה. "רק בזכותך הצלחתי להכין את העוגה!" אמרה שיר והוסיפה: "את הרבה יותר נחמדה בלי הכנפיים!". "איך את מעזה, להגיד דבר כזה? אם את מתנהגת ככה אלך ואמצא פיות אחרות, שכן יעזרו לי למצוא את הכנפיים שלי!" אמרה יעל וירדה מהפרח בו גרה שיר. אז ראתה את דנה הולכת עצובה. "מה קרה?" שאלה יעל, "לא נשאר עוד הרבה זמן עד שאעזוב! היה כל כך נחמד עם היה פרח פנוי בשדה הפיות, אבל אין! אמרה דנה. "אני חושבת שיש, כן! הרקפת פנויה!" אמרה יעל,"אבל חבל שאני בקושי אוכל לבקר אותך, כי איבדתי את הכנפיים שלי ואני לא אוכל לעוף אלייך!" הוסיפה בעצב. "את יודעת, אני בטוחה שכולן יישארו חברות שלך לנצח, ולא בגלל הכנפיים היפיפיות, הצבעוניות והגדולות שלך, אלא בגלל מי שאת!" אמרה דנה. "את יודעת מה, את צודקת!" אמרה יעל כשלפתע הופיעה נקודה זוהרת בשמיים שהלכה והתקרבה. "זוהי מלכת הפיות!" אמרה יעל בהתרגשות, "בל מה זה, יש לה משהו ביד!" ואכן, זו הייתה מלכת הפיות, שהחזיקה את הכנפיים של יעל! "לקחתי לך אותן כי חשבת שהן חשובות יותר מהחברות שלך, ועכשיו כשלמדת את הלקח הגיע הזמן שאחזיר לך אותן!" אמרה המלכה. וכשהכנפיים כבר היו על כתפיה של יעל הוסיפה בשובבות: "אה, ולא אכפת לך שהזמנתי את כל החברות שלך למסיבה של מציאת הכנפיים, נכון?" ונעלמה. המסיבה נמשכה עד מאוחר, ויעל הייתה כל כך מאושרת שלא השוויצה אפילו פעם אחת בכנפיה, שהיו יפיפיות, צבעוניות, וגדולות יותר משהיו לפני כן.
הסוף!
תגובות לכתבה