הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  25/09/2017 
 
הופיע גיליון 206
 בנושא קצה



יום מעבר לים
מאת: בר דור בת 12, תאריך:31/5/2009
סיפור עם מסר חשוב לכולנו

מעבר לים, תמיד רציתי להפליג למרחקים, להפליג, להפליג בספינה, עם מיטה וגינה, לחיות על המים, להפליג לשמיים, לעוף רחוק ולרחף על ענן. תמיד רציתי להפליג למרחקים, להפליג, להפליג בחלום, ליל ויום, להפליג בעולם קסום, לשוט בדמיון, במבחן לישון, להירדם ולחלום. תמיד רציתי להפליג למרחקים, אל איים רחוקים, אל חלומות מתוקים, אל מראות מרתקים וחפצים עתיקים, רציתי לטפס על הרים, לראות נופים מדבריים ולדעת איך זה כשרק שותקים. ולצלול... לצלול למעמקים, לשחות כמו דגים, לקפוץ עם דולפין וחשוב שאפקח את עיניי, שאפקח את עיניי אל העולם, העולם שלי, היקר שלי, היפה שלי, בינתיים. מצידו השני של העולם, בקצו האחר הוא שונה, חצי כדור שכבר לא נראה אותו הדבר, וחצי הוא לא שלם, כמו חצי כדור גלידת שוקו מתקתקה, חצי מעולמי, חצי כדור גלידה שנמס, ואני זו שמשלמת על זה.. והוא נמס ונוזל, וזה שאלקק לא יעזור, הוא גדול מידי, אצטרך את כולם, שכולם יעזרו לי ללקק, אם לא נמנע את התחממות הכדור הזה - גם אחרים ישלמו על כך. ללקק את הגלידה שנמסה, שנמסה ונוזלת על כתפיי כולנו. תמיד רציתי להפליג למרחקים, אל מעבר לים, לצלול עם דגים, אך זה יישאר בגדר חלום, כי הים מתרוקן וזה היה כדור הגלידה האחרון.
תגובות לכתבה