הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  28/07/2017 
 
הופיע גיליון 204
 בנושא הפתעה



נרקיס במסע לעמק הפלאפים-פרק רביעי
מאת: ערבה לנדר שפירא בת 10, תאריך:13/4/2009
"לא, די, תחזירי לי אותו!" קראה נרקיס ועפה אחרי יסמין, שציחקקה וחרצה לה לשון. "זה לא צעצוע! זו חיית מחמד! תחזירי לי את חמציץ עכשיו!" צעקה נרקיס בייאוש. "בסדר, בסדר!" אמרה יסמין ןהחזירה לה את חמציץ, שנראה כאילו יש לו בחילה. "די חמציץ, הכל נגמר. זה היה רק משחק" אמרה לו נרקיס. הוא הביט ביסמין בשנאה. "לא עשיתי שום דבר, אדוני המורה!" היא צעקה וטסה להתחבא מאחורי גרניום. "אוף, נרקיס, אולי תנפחי שוב כדור מגן? תמיד קריר בתוכו. חם לי נורא", אמרה גרניום. "כן, בבקשה, נרקיס" אמרה יסמין, שהציצה מאחורי גרניום והביטה בחמציץ בחשש. "בסדר", אמרה נרקיס, וניפחה שוב כדור מגן. גרניום, כמו בפעם הראשונה שבה ראתה אחד כזה, צנחה אל תחתית הכדור. "אוי, התחתית שלו קרה" היא נאנחה. יסמין הדביקה את פניה אל אחד מקירות הכדור. "תראו איך העננים חולפים על פני הכדור" צחקה. "זה ממש מוזר..." "היי, אולי במקום לקשקש תעזרי לי לדחוף את הכדור?" אמרה לה נרקיס בזעף. "כן, גברתי!" אמרה יסמין וקפצה. "ותפסיקי להתנהג כאילו את משרתת או משהו כזה." גערה בה נרקיס. "כן, גברתי!" אמרה יסמין, וכעבור שנייה הוסיפה, "אוקיי, בסדר, אני מפסיקה!" "אני רואה צורות של עננים!" אמרה גרניום בעונג מתחתית כדור המגן. "היי, תראו, יש כאן כתם כתום שהולך ומתקרב אלינו, זה נראה כמו גולואים! גולואים?!" נרקיס ויסמין הסתכלו למעלה. ואכן, בשמיים היה כתם כתום וצמרירי, שהתקרב יותר ויותר. "כן, אלה גולואים.... מזל שאלה יצורים חברותיים. תראו, יש איתם עוד מישהו... זה נראה כמו סוחר. אולי הוא רוצה למכור אחד." אמרה יסמין. "או, אני רוצה גולו!" אמרה גרניום בהתלהבות וקמה מתחתית המגן. נרקיס ביטלה אותו. "אוי, נורא חם!" השתעלה גרניום. "תראו, הם מתקרבים אלינו! עכשיו כבר אפשר לראות אפילו את הגור הכי קטן..." אמרה נרקיס. "יו, אתן שם!" קרא אליהן הסוחר במבטא כבד, "רוצות גולו? גטר אחד לגולו!" "כן, אני רוצה גולו!" אמרה גרניום ועפה אליו. "איזה אחד? תבחרי." אמר לה הסוחר. "אני אקח את זה", אמרה והצביעה על אחד. "גולית גורה" אמר הסוחר ונתן לה אותה. היא הושיטה לו גטר אחד. "תודה" אמרה באושר ופנתה אל חברותיה. "אני אקרא לה שמש" אמרה וליטפה את פרוותה הכתומה. שמש פיהקה והתכרבלה בין זרועותיה של גרניום. "היא כל כך מתוקה" אמרה יסמין. "כן", אמרה גרניום בחיוך, "יש לי הרגשה שעוד נהנה ביחד." ושמש צייצה כמו מאשרת את דבריה.
תגובות לכתבה