הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  14/12/2017 
 
הופיע גיליון 208
 בנושא גבורה



נרקיס במסע לעמק הפלאפים
מאת: ערבה לנדר שפירא בת 10, תאריך:5/4/2009
החלק השלישי של המסע

חמציץ גיהק בעייפות. ראשו הקטן הציץ מתוך ילקוטה של נרקיס, אחרי שינה ארוכה במיוחד. "שוב נרדמת על בקבוק המים שלי?" שאלה נרקיס. "מסכן קטן. בוא, שב על הכתף שלי." חמציץ זחל מתוך התיק והתיישב על הכתף של נרקיס. "הוא נראה לי די מוזר..... כאילו שיש סכנה לפנינו." אמרה יסמין. "כן, יש לו מבט מבוהל בעיניים..." הוסיפה גרניום. נרקיס אמרה בקול נמוך, "אז אנחנו צריכות להיזהר. תחושות בטן של חרדון אף פעם לא טועות. פעם אחת הוא הציל אותי מנחש." היא לקחה את חמציץ ואמרה לו בשקט:"איפה נמצאת הסכנה, חמציץ? בעוד כמה זמן נפגוש אותה?" חמציץ הרים את ראשו והצביע בסנטרו לכיוון מזרח. מיד לאחר מכן הוא קימט את מצחו, רחרח מעט ואז פער את לועו וליחשש פעם אחת. "אוקיי, אז הסכנה נמצאת במזרח, כלומר לפנינו, ונגיע לשם בעוד שעה." אמרה נרקיס. "אז כדאי לנו להאט. כך לפחות נוכל להתעקב עד שנגיע לשם." אמרה גרניום. "לא, גרניום. גם אם נאט, נגיע עוד שעה בדיוק. כשחרדון מזהיר אותך, לא משנה אם אתה מאט או ממהר, תמיד תגיע לשם בזמן שאמר לך החרדון." אמרה נרקיס ברציניות. "וואו, איזה מזל שלא הקשבת לאמא שלך!" אמרה יסמין. גרניום הוציאה שעון שמש מכיס חצאית הפרחים שלה. "אני אבדוק עוד כמה זמן יש לנו, וכך נוכל להתכונן" הודיעה. החבורה המשיכה לעוף. "עוד שתי דקות, נרקיס" הודיעה אחרי זמן מה. "אוקיי, זה זמן לפעולה." אמרה נרקיס. היא לקחה נשימה עמוקה, ספקה את כפיה ואז הפרידה אותן. במרווח שהיה בין שתיהן היה כדור לבנבן-שקוף. נרקיס הרימה אותו למעלה, ובבת אחת הכדור נפרש מעל השלישייה. הן צפו בתוך כדור מגן. "וואו" לחשה יסמין. גרניום צנחה בחבטה אל תחתית הכדור. ובדיוק אז הופיעו פיות אפלות, שנדדו ממקום למקום והתידדו עם כל דבר אפל ברץ הפיות וחיות הפרא. משראו את כדור המגן, שזהר באור לבן, ידעו שאין טעם להתחיל בקרב. גרניום יצאה מהמגן. "גרניום, מה את עושה?" קראה אחריה יסמין, אבל היא התעלמה ממנה. בבת אחת היא פרשה את זרועותיה לפנים, ומתוך כף ידה יצאו גבעולים עבים, שהתפתלו ונכרכו סביב הפיות האפלות, שנשנקו בהפתעה. כעבור שנייה היו כולן קשורות בגבעולים. יסמין יצאה גם היא מהמגן, ועשתה מידיה מעין קערה. ממרכז הקערה יצא זרם אוויר גדול, שסחף את מכשפות האופל הרחק הרחק. נרקיס הורידה את ידיה, שכל אותו הזמן שמרו שהמגן יישאר בפעולה. חמציץ השתעל בהקלה. שלושת הבנות הביטו בהפתעה בכפות ידיהן. "זה היה ממש מוזר" מילמלה גרניום,"הרגשתי כאילו אני חולמת בהקיץ." "גם אני" אמרו נרקיס ויסמין ביחד. "טוב, אני מניחה שניאלץ להתרגל לדברים האלה, אם הם לא היו חד פעמיים" חייכה יסמין. "בואו, בנות, נמשיך לעוף." אמרה נרקיס, והחבורה כולה המשיכה במסע.
תגובות לכתבה