הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  25/06/2017 
 
הופיע גיליון 203
 בנושא עיוורון



נרקיס במסע לעמק הפלאפים
מאת: ערבה לנדר שפירא בת 10, תאריך:29/3/2009
עלילותיה של פיה

"אבל אמא, חמציץ צריך לבוא איתי אל עמק הפלאפים!" קראה נרקיס פעמוני בכעס ואחזה בחוזקה בחרדון המחמד שלה. "נרקיס, את פיה נבונה וחכמה, את באה עם עוד שתי חברות שלך, חצי מהמזווה של הבית שלנו נמצא בתרמיל שלך ואת עוד רוצה לקחת את החרדון המקומט הזה?!" אמרה לה אמה וניפנפה בכנפיה הססגוניות. "חרדון מקומט?! הוא לא חרדון מקומט. הוא רק בן ארבע!" השיבה לה נרקיס בצעקה והידקה את אחיזתה בחמציץ. הוא פלט גיהוק. "נרקיס! את תקשיבי לי ומיד! את לא לוקחת את ה-הדבר הזה איתך!" פלטה אמה. "מצטערת אמא, אבל אני צריכה לצאת. יסמין וגרניום מחכות לי בחוץ." אמרה נרקיס בקרירות ולפני שאמה הספיקה להגיב, יצאה ברעש מהחדר, כשחמציץ מגהק בקולניות לשלום. הדלת נטרקה בחוזקה מאחוריה. "וואו, נראה לי שמישהי כועסת כאן" ציחקקה גרניום כשראתה את פניה האדומים של נרקיס כשיצאה מביתה בסערה. "זה שום דבר, אמא שלי לא הסכימה לי לקחת את חמציץ, אבל כמו שאתן רואות, הוא כאן." צחקה נרקיס בקוצר רוח. "קדימה, אנחנו צריכות להגיע לעמק הפלאפים תוך שבוע. המלכה לא תחכה למשלוח הרבה זמן." אמרה יסמין בקול מעשי. "מה זה בעצם המשלוח הזה?" שאלה נרקיס בקול סקרני. "בואו נראה." אמרה גרניום בהתרגשות. הן פתחו את התרמיל של יסמין ושלפו מתוכו את המשלוח. "וואו!!!" לחשה גרניום. זאת הייתה גלימת מלכות מסורתית, שלפני זמן לא רב נאבדה. "אנחנו חייבות להתחיל לזוז" אמרה יסמין, שמה את הגלימה בחזרה בתיק וסגרה אותו. שלושתן המריאו ברוח הערב הקלילה, ועפו בכיוון השקיעה.
תגובות לכתבה