הזמן מנוי וגיליונות קודמים  |  צפה בגיליונות קודמים | דף הבית
 על אודות 'עיניים'  |  מערכת 'עיניים'  |  צור קשר 
  25/09/2017 
 
הופיע גיליון 206
 בנושא קצה



המרתף של דוד מנחם
מאת: זהר קטן בת 10, תאריך:27/11/2008
מה מסתתר במרתף?

יום אחד באמצע חופשת הקיץ, אמי אמרה לי שאני צריך לנסוע לדוד מנחם כי היא נוסעת לסידורים מחוץ לעיר לכמה ימים. שנאתי את דוד מנחם, תמיד הוא היה מספר לי סיפורים לא אמיתיים על המרתף של הבית שלו. אמא הסיעה אותי אליו והמשיכה לסידורים שלה מחוץ לעיר.

דוד מנחם הכין ארוחת ערב ואמר לי להתקלח עד שהיא תהיה מוכנה. אכלנו והלכנו לישון. התעוררתי באמצע הלילה בגלל רעשים. ירדתי למטה ושמעתי שזה מגיע מהמרתף. נכנסתי למרתף, לא פחדתי, למרות הסיפורים של דוד מנחם. התקרבתי למקור הרעש עוד יותר ופתאום נפלתי לחור ברצפה. התחלתי ליפול והחור לא נגמר. התחלתי לבכות עד שהרגשתי שאני לא נופל יותר ושמשהו מחזיק אותי.

הסתכלתי מסביב וראיתי יצורים קטנים שנראים כמו פיות. הם החזיקו אותי בחולצה והניחו אותי על הדשא. נחל זרם לידי ומסביב היו מאות פרחים, שיחים ועצים. על הקרקע - אלפי גמדים ובשמיים - פיות משחקות, פיות שעפות על ציפורים זוהרות.

עוד לפני שהבנתי מה קורה, כמה גמדים קטנים הושיבו אותי על כיסא, הרימו אותי והתחילו לעלות במדרגות עץ אל תוך עץ ענקי. היו בו חלונות, דלתות וחדרים. הגמדים הכניסו אותי אל תוך חדר והניחו אותי מול כיסא ריק אחר. לפתע הגיע אחד מהיצורים שנראים כמו פיות, בעצם זו היתה פיה שנראתה יחסית קצת גדולה יותר משאר הפיות. היא שאלה אותי אם אני מכיר את מנחם. אמרתי לה שהוא דוד שלי. היא חייכה ואמרה לי שאני לא צריך לפחד ושאני בוודאי שמעתי את סיפוריו של דודי. אמרתי שכן ושאני לא מבין מה קורה פה.

הפיה התחילה להסביר לי שיש מכשף מרושע, שצריך להגיע לפה בעוד 18 שעות. הוא רוצה לשבות את כל הגמדים כדי שיהיו משרתים שלו. "אנחנו, הפיות, מתנגדות, אך זאת בעיה, המכשף הוא כל כך רע, הוא מלא רוע ושנאה והרבה כוחות כישוף. לכן אנחנו הפיות מאמינות שאם בנאדם ישתה את השיקוי, שקוראים לו 'כוחות-על', יהיו לו כוחות לפחות כמו שיש למכשף. לכן, זימנו את דודך מנחם, אבל כנראה, הוא רצה שאתה תאמין לסיפוריו ותבוא לפה".

הפיה אמרה שעכשיו נעשה היכרות. היא אמרה ששמה מריסה ושאלה מה שמי. "אני נועם", אמרתי. מריסה שאלה אם אני מוכן לשתות את השיקוי. גמגמתי והיא עצרה אותי. היא אמרה לי שאני יכול לחשוב על זה עשר דקות. אחרי עשר דקות היא שאלה אם החלטתי. עניתי בחיוב והיא שמחה מאוד. היא נתנה לי את השיקוי ואמרה לי לשתות אותו עכשיו וללכת לישון.

שני גמדים העירו אותי ואמרו לי להתכונן, עוד שעה המכשף מגיע. עשיתי הכל הכי מהר שיכולתי. התלבשתי, צחצחתי שיניים, אכלתי ארוחת בוקר והכל היה בתוך העץ הענקי. מריסה אמרה לי לצאת החוצה כי המכשף הגיע, וכמה גמדים אמרו לי להסתכל לו בעיניים ולומר בוג' הכי הרבה פעמים שאני מספיק. ראיתי מולי כמה תינוקות של גמדים ואמרתי, "עם זה אני צריך להילחם?!". כמה פיות הצביעו על דלת מאחורי וצחקקו. פתחתי את הדלת והתחלתי ליפול, צעקתי, "הצילו! מה קורה כאן?".

פתאום הרגשתי שמישהו מחזיק אותי וראיתי שזה דוד מנחם. הוא הסתכל עלי וחייך. סיפרתי לו על הפיות ועל הגמדים ואיך שכולם מכירים אותו, והוא אמר לי שכל פעם שארצה, אוכל לבקש להיות שם ואהיה. בגלל השיקוי. הוא סיפר לי שאותו דבר קרה לו עם סבא כשהיה ילד, ומאז היה צריך להעביר את המורשת, ובגלל שאין לו ילדים, הוא בחר בי.

תגובות לכתבה